ערב רגיל באמצע השבוע. השולחן כבר נוקה, ומישהו שואל: "מה עושים עכשיו?". לא צריך תוכנית גדולה ולא כישרון מיוחד. דף, כמה צבעים ורעיון קטן, וכבר יש רבע שעה טובה ביחד.
משחק השרבוט
דונלד ויניקוט, רופא ילדים מאנגליה, נהג לשחק עם ילדים במשחק פשוט: אחד משרבט קו מתפתל, והשני הופך אותו לציור. אחר כך מתחלפים. אין כאן תשובה נכונה, ולכן כל אחד מצליח.
וגם המבוגר משחק באמת. כשהילד רואה שגם לכם יצא דג עם אוזניים, הוא צוחק ומשתחרר.
רעיון לכל יום, מראשון עד חמישי
- ראשון: משחק השרבוט.
- שני: מציירים מה שרואים מהחלון.
- שלישי: ציור בהמשכים. כל אחד מוסיף פרט ומעביר הלאה.
- רביעי: מציירים משהו שקרה היום, ומספרים עליו.
- חמישי: מציירים ביד השנייה, וצוחקים יחד מהתוצאה.
במקום לשאול "מה זה?"
השאלה "מה ציירת?" יכולה להביך ילד שצייר סתם קווים וצבעים. אנשי חינוך לגיל הרך ממליצים לתאר מה שרואים: "אני רואה פה הרבה עיגולים כחולים". או פשוט לבקש: "ספר לי על הציור".
שרבוט זו התחלה טובה
ויקטור לוונפלד, שחקר איך ילדים מציירים, תיאר את השרבוט כשלב הראשון בציור. בערך בגילאי 2 עד 4 ילדים משרבטים, ורק אחר כך העיגולים הופכים לאנשים ולבתים. אז לא ממהרים לתקן. בגיל הזה, השרבוט הוא העבודה עצמה.
מה צריך בשביל זה?
קופסה אחת קבועה עם דפים, עפרונות צבעוניים וטושים. כשהכול מוכן במקום אחד, קל להתחיל גם בערב עמוס. רוצים עוד רעיונות? יש לנו גם מאמר על ערכת יצירה לחופש הגדול.
מוזמנים לחנות שלנו בפתח תקווה לבחור דפים, צבעים וטושים לציורים של השבוע.